בקצרה
אם אתם מכירים את המצב שבו יום אחד הבטן נפוחה, יום אחר צריך לרוץ לשירותים, ובאמצע יש כאב שבא והולך, אתם ממש לא לבד. ומעי רגיז הוא גם אחד הנושאים שהכי קשה לקבל עליהם תשובה ברורה.
ריכזנו כאן מה ידוע, מה נחקר ומה פחות. בלי הבטחות, כי אין פה פתרון אחד שמתאים לכולם.
מעי רגיז (IBS, Irritable Bowel Syndrome) הוא הפרעה בתפקוד המעי, שבה המעי מגיב חזק מהרגיל לאוכל, ללחץ ולשינויים בשגרה. הוא נקרא גם "מעי רגיש", ובעגה הרפואית "הפרעה של ציר המעי והמוח". בבדיקות רגילות המעי נראה תקין לגמרי. הבעיה היא באופן שבו הוא עובד, לא במבנה שלו.
כמה נפוץ זה? מטא אנליזה של 80 אוכלוסיות ויותר מ260 אלף איש מצאה שכיחות של 11.2% (Lovell & Ford, 2012). אצל נשים הסיכוי גבוה פי 1.67 בערך, ואחרי גיל 50 הוא דווקא יורד. וגם הסוג שבו העצירות מובילה נפוץ יותר אצל נשים (Lovell & Ford, 2012).
יש שלושה סוגים עיקריים, לפי מה שקורה בשירותים:
למה זה חשוב? כי מה שמקל על סוג אחד לא תמיד מתאים לסוג אחר. סיבים, למשל, מתאימים בדרך כלל יותר כשהעצירות מובילה.
התסמין המרכזי הוא כאב בטן שחוזר לפחות פעם בשבוע, וקשור ליציאות: הוא משתנה אחרי שהולכים לשירותים, או מגיע יחד עם שינוי בתדירות או במרקם. זו בערך ההגדרה של קריטריוני רומא 4, שבהם משתמשים רופאים בכל העולם (Mearin et al., 2016). התסמינים צריכים להימשך כשלושה חודשים לפחות.
לצד הכאב מופיעים בדרך כלל:
יש גם מה שלא שייך למעי רגיז. דם ביציאה, ירידה במשקל בלי הסבר, חום, התעוררות בלילה בגלל כאב או שלשול, תסמינים שהתחילו אחרי גיל 50, או היסטוריה משפחתית של סרטן המעי או צליאק. אלה סימנים שדורשים בירור רפואי, ולא כדאי לייחס אותם ל"בטן רגישה".
גם SIBO (עודף חיידקים במעי הדק) נראה כמעט אותו דבר, ולכן לפעמים מאבחנים אותו בטעות כמעי רגיז. הסברנו כאן על SIBO ועל ההבדלים.
אין סיבה אחת. מעי רגיז הוא תוצאה של כמה דברים שקורים יחד, ובכל אדם השילוב קצת שונה:
החלק של הסטרס הוא לא "הכל בראש". זה מנגנון פיזי: מערכת העצבים של המעי מדברת עם המוח בשני הכיוונים. כתבנו על ההשפעה של סטרס על הגוף, ומעי רגיז הוא אחת הדוגמאות הכי ברורות לזה.
מתחילים אצל רופא המשפחה, ובמקרה הצורך הוא מפנה לגסטרואנטרולוג. אין בדיקה אחת שמאבחנת מעי רגיז. האבחנה נעשית לפי התסמינים, ואחרי שמוציאים מהתמונה מצבים אחרים.
בדרך כלל זה כולל בדיקות דם (ספירה, צליאק, מדדי דלקת), לפעמים בדיקת צואה, ולפי הגיל והסימנים גם קולונוסקופיה. ההנחיות האמריקאיות העדכניות ממליצות להגיע לאבחנה חיובית לפי התסמינים, ולא לרוץ מבדיקה לבדיקה (Lacy et al., 2021).
למה בכלל לאבחן, אם ממילא "זה מעי רגיז"? כי צליאק, דלקת מעי וSIBO דורשים טיפול אחר לגמרי. ואם יש אבחנה, אפשר להפסיק לחפש ולהתחיל לעבוד על מה שעוזר.
הקבוצה שהכי כדאי לבדוק היא מזונות עשירים בFODMAP: סוכרים קצרים שהמעי הדק לא סופג היטב. הם מגיעים למעי הגס, מושכים מים ומתסיסים, וזה בדיוק מה שמרגישים כנפיחות, גזים וכאב.
במחקר מבוקר, 30 אנשים עם מעי רגיז קיבלו שלושה שבועות תזונה דלת FODMAP ושלושה שבועות תזונה רגילה. ציון התסמינים הכללי ירד כמעט בחצי: 22.8 לעומת 44.9 בסולם של 100 (Halmos et al., 2014). גם הנפיחות, הכאב והגזים ירדו.
אלה המזונות העיקריים שכדאי לשים לב אליהם:
| קבוצה | עשירים ב FODMAP (לצמצם בשלב הראשון) | חלופות שבדרך כלל נסבלות |
|---|---|---|
| ירקות | בצל, שום, כרובית, פטריות, ארטישוק | גזר, קישוא, מלפפון, תרד, החלק הירוק של בצל ירוק |
| פירות | תפוח, אגס, מנגו, אבטיח, פירות יבשים | בננה לא בשלה מדי, תפוז, קיווי, תותים, ענבים |
| דגנים | חיטה ושיפון בכמות גדולה | אורז, שיבולת שועל, קינואה, לחם מחמצת כוסמין |
| חלב | חלב, גבינות רכות, יוגורט רגיל | מוצרים ללא לקטוז, גבינות קשות |
| קטניות | שעועית, חומוס, עדשים | כמות קטנה של עדשים משומרות ושטופות |
| ממתיקים | סורביטול, מניטול, קסיליטול, סירופ תירס עתיר פרוקטוז | סוכר רגיל בכמות קטנה, סירופ מייפל |
וכאן הנקודה שרוב הכתבות מפספסות. דיאטה דלת FODMAP היא לא דיאטה לכל החיים. היא בנויה משלושה שלבים: שלושה עד שישה שבועות של צמצום, אחר כך החזרה של קבוצה אחת בכל פעם, ובסוף תפריט אישי שמשאיר בחוץ רק את מה שבאמת מפריע. להשאיר את כל הרשימה בחוץ לאורך זמן פוגע במגוון החיידקים במעי, ולכן כדאי לעבור את התהליך עם דיאטנית.
ואבוקדו? כמות קטנה (רבע אבוקדו בערך) בדרך כלל נסבלת. מנה גדולה עשירה בסורביטול, ואצל חלק מהאנשים היא תעורר תסמינים.
מעבר לתפריט, שלושה הרגלים הראו תוצאה במחקרים מבוקרים: סיבים מהסוג הנכון, תנועה, והתמודדות עם סטרס.
סיבים מסיסים, לא סובין. מטא אנליזה של 14 מחקרים מצאה שסיבים עוזרים במעי רגיז, אבל רק הסוג המסיס, כמו פסיליום. לסובין חיטה לא נמצאה השפעה (Moayyedi et al., 2014). מתחילים בכמות קטנה ומעלים לאט, עם הרבה מים. עלייה מהירה מדי דווקא מגבירה נפיחות בהתחלה.
תנועה. במחקר שוודי, 102 אנשים עם מעי רגיז חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה הנחיה מפיזיותרפיסט להגביר פעילות גופנית, והשנייה נשארה בשגרה. ציון חומרת התסמינים ירד ב51 נקודות בקבוצת התנועה, ורק ב5 נקודות בקבוצת הביקורת (Johannesson et al., 2011). לא צריך אימון קשה. הליכה מהירה של חצי שעה כבר נחשבת.
הרגלי אכילה.
סטרס. טכניקות הרפיה, נשימה איטית ושינה בשעות קבועות משפיעות על ציר המעי והמוח. בהנחיות הרפואיות גם טיפול פסיכולוגי ממוקד בבטן נחשב טיפול מקובל למעי רגיז (Lacy et al., 2021). זה לא אומר שהבעיה נפשית. זה אומר שהמוח הוא אחת הדרכים להגיע אל המעי.
שמן מנטה הוא הצמח שנחקר הכי הרבה למעי רגיז, ויש מחקרים מעניינים גם על אניס ועל פורמולות של כמה צמחים. לפני שנתחיל, חשוב להבין: מדובר במחקרים על תמציות וכמוסות בתנאים מבוקרים, ולא על תה שמכינים בבית.
מטא אנליזה של 12 מחקרים ו835 משתתפים מצאה ששמן מנטה שיפר את התסמינים הכלליים ואת כאבי הבטן יותר מפלצבו (Alammar et al., 2019). המנגנון המוצע: מנטול מרפה את השריר החלק של המעי, ולכן הוא עובד כמו נוגד עוויתות טבעי.
אבל יש גם צד שני, והוא חשוב. סקירה מאוחרת יותר, של 10 מחקרים ו1,030 משתתפים, מצאה שהשמן עדיין עדיף על פלצבו. באותה סקירה היו יותר תופעות לוואי, ואיכות הראיות דורגה "נמוכה מאוד" (Ingrosso et al., 2022). תופעת הלוואי הנפוצה היא צרבת, כי המנטה מרפה גם את השסתום שבין הקיבה לוושט. מי שכבר סובל מצרבת צריך לשים לב, ועל צרבת כתבנו כאן בהרחבה. בניסויים השתמשו בכמוסות מצופות שנפתחות רק במעי, ולא בתה מנטה.
במחקר מבוקר מאיראן, 120 אנשים עם מעי רגיז קיבלו במשך ארבעה שבועות כמוסות שמן אניס, פלצבו, או כמוסות שמן מנטה. בסוף, 75% מקבוצת האניס דיווחו שהתסמינים חלפו, לעומת 35% בפלצבו ו52.5% בקבוצת המנטה (Mosaffa Jahromi et al., 2016). זה מחקר אחד, במרכז אחד, ולכן צריך לקרוא אותו בזהירות. ובכל זאת, זה כיוון מעניין.
המחקר הכי מעניין בתחום הזה, לדעתנו, נעשה בגרמניה. 208 אנשים עם מעי רגיז קיבלו אחד מארבעה טיפולים: פורמולה של 9 צמחים (STW 5, שכוללת בין השאר מליסה, מנטה, כמון וקמומיל), פורמולה של 6 צמחים, תמצית של צמח בודד מתוך הפורמולה, או פלצבו. אחרי ארבעה שבועות, שתי הפורמולות הפחיתו את כאבי הבטן ואת ציון התסמינים יותר מפלצבו. הצמח הבודד לא הראה הבדל מובהק מפלצבו (Madisch et al., 2004).
זה מחקר אחד, והוא לא אומר שכל פורמולה עובדת. אבל הוא מראה במספרים את מה שרפואת הצמחים המסורתית עושה כבר מאות שנים: שילוב של צמחים שכל אחד מהם פועל על משהו אחר.
כשהכאב והנפיחות מגיעים בבת אחת, מה שעוזר הוא לתת לבטן לנוח: חום, תנוחה נוחה, משהו חם לשתות, והפסקה מאוכל כבד לכמה שעות.
אם ההתקף מגיע עם חום, דם או כאב חזק שלא עובר, זה כבר לא התקף רגיל של מעי רגיז, וצריך לפנות לרופא. ואם הנפיחות היא הסימן העיקרי אצלכם, כתבנו גם על נפיחות בבטן שלא עוברת.
באולימד לא מוכרים "תרופה למעי רגיז", וגם לא נבטיח שמשהו יעלים אותו. מה שכן: פורמולות צמחים לשגרה עיכולית, שבנויות בדיוק לפי העיקרון מהמחקר הגרמני. כמה צמחים יחד, שכל אחד מהם מוסיף משהו אחר.
Restart (ריסטרט) היא פורמולה של 9 רכיבים לתמיכה בשגרה של מערכת העיכול, ובין הרכיבים שלה גם מנטה. למי שהבטן אצלו לא יציבה והוא מחפש כיוון צמחי לשגרה.
חליטת Digex (דיג'קס) משלבת 8 רכיבים, ביניהם אניס, מליסה וכמון, שלושה צמחים שנחקרו בהקשר של העיכול. חליטה חמה אחרי ארוחה היא גם הרגל מרגיע בפני עצמו.
שתי הפורמולות לא מחליפות את מה שדיברנו עליו למעלה: תפריט, תנועה ושינה. הן נכנסות מעל ההרגלים, כתמיכה. ואם אתם מתלבטים מה מתאים לכם, הייעוץ הנטורופתי באתר יעזור לבחור.
לא. מעי רגיז לא פוגע במעי ולא גורם לדלקת, ולפי מה שידוע היום, הוא לא מעלה את הסיכון לסרטן המעי. הוא יכול להשפיע מאוד על איכות החיים, ולכן שווה לטפל בו, אבל הוא לא מצב מסוכן.
ברגע ההתקף: חום על הבטן, הליכה איטית, שתייה חמה ונשימה איטית. לאורך זמן: תזונה דלת FODMAP לתקופה קצרה, סיבים מסיסים, תנועה סדירה וטיפול בסטרס.
מזונות דלי FODMAP כמו אורז, שיבולת שועל, גזר, קישוא, תותים, קיווי ומוצרים ללא לקטוז. מומלץ לצמצם בשלב הראשון בצל, שום, קטניות, תפוחים ומוצרי חלב רגילים, ואז להחזיר אותם בהדרגה.
הקשר עובד בשני הכיוונים. לחץ וחרדה מחמירים את התסמינים, ותסמינים קשים מגבירים לחץ. לכן טיפול בסטרס הוא חלק מקובל מהטיפול במעי רגיז.
רופא המשפחה, ובמידת הצורך גסטרואנטרולוג. האבחנה נעשית לפי התסמינים ולפי בדיקות ששוללות מצבים אחרים, כמו צליאק ודלקת מעי.
במטא אנליזות, כמוסות מצופות של שמן מנטה שיפרו תסמינים וכאבים יותר מפלצבו. איכות הראיות נחשבת נמוכה, ותופעת הלוואי הנפוצה היא צרבת.
אצל רוב האנשים הוא מגיע בגלים: תקופות שקטות ותקופות קשות יותר. שינוי בתפריט ובשגרה יכול להפחית מאוד את התסמינים. אצל חלק מהאנשים הוא נחלש עם השנים.
מעי רגיז הוא הפרעה נפוצה בתפקוד המעי, אצל כ11% מהאנשים ויותר אצל נשים. הוא מתבטא בכאבי בטן שחוזרים ובשינויים ביציאות. הוא לא מסוכן, אבל הוא בהחלט מפריע. האבחנה נעשית אצל רופא, בעיקר כדי לשלול מצבים אחרים. הצעד שנבדק הכי טוב הוא תזונה דלת FODMAP לתקופה קצרה, עם החזרה הדרגתית של מזונות. לצידה, סיבים מסיסים, תנועה סדירה והתמודדות עם סטרס. מבין הצמחים, שמן מנטה נחקר הכי הרבה, עם תוצאות טובות וגם עם סייגים. במחקר גרמני, פורמולה של כמה צמחים עקפה את הפלצבו, והצמח הבודד לא.
למידע כללי נוסף: הערך על Irritable bowel syndrome בוויקיפדיה.
המידע במאמר זה הוא לצורכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. לפני תחילת כל תוסף מומלץ להתייעץ עם נטורופת או רופא.
הנה קוד קופון מיוחד עבורך
🎁 30 ₪ הנחה על הרכישה הראשונה
