טחורים הם צבירים של כלי דם באזור פי הטבעת, שגורמים לעתים לדימום שלאחר יציאה ניתן להבחין בו בצורת דם בצואה או על נייר טואלט או באסלה.
בקצרה
מחלות טחורים מתפתחות לרוב בשנות העשרים אצל רוב האנשים ועל פי הערכות כמחצית מהאנשים עד גיל 50 סובלים ממחלות טחורים כאלה ואחרות ובעיקר סימפטומטיות, החל ממצבים של דם בצורה ועד פיסורה אנאלית, שהיא סדק מסביב לפי הטבעת, העלול לגרום לכאבים, דימומים ועוד.
ניתן להימנע מהיווצרות טחורים באמצעות מזון עשיר בסיבים, המסייע להתרוקנות וריכוך היציאה, ניקוי רעלים, ונטילת צמחי מרפא.
הטחורים נגרמים מגודש ורידי באזור הישבן, כיוון שמערכת הורידים המספקת דם לאזור זה אינה מכילה שסתומים. בעת מאמץ גדול בהוצאת הצואה או לאחר ישיבה ממושכת באופן שחוזר על עצמו, למשל במשרד או בבית, נוצרת האצה של היווצרות הטחורים.
עצירות / שלשולים
כאשר אנו סובלים מתופעות של עצירות או שלשולים, אנו מתאמצים יותר ביציאות
הריון
כאשר נפח הדם עולה והשרירים נחלשים בעקבות הפרוגסטרון, נוצר לחץ על הוריד הנבוב התחתון בזמן שכיבה על הגב
שני אלה מגדילים את הלחץ התוך בטני
הגוף נכנס למצב של סטרס ועשוי ליצור טחורים
דחק נפשי מכל סוג שהוא משפיע כמובן גם על הגוף ועלול להביא לבעיות כמו טחורים, פיסורה ועוד.
במקרה של בעיה בכלי דם או בניקוז של הדם הורידי קיים חשש להיווצרות טחורים
ניתן להבחין בין שלבי הטחורים השונים לפי צורתם ומיקומם באזור פי הטבעת.
ישנם טחורים פנימיים לא מורגשים, ישנם טחורים שיוצאים בזמן הטלת הצואה ונכנסים חזרה לבד. ישנם כאלה שיוצאים אך לא נכנסים לבד (אותם יש להכניס פנימה) וישנו הסוג הבעייתי ביותר של טחורים – כאלה שיוצאים ולא ניתן להכניסם.
כמובן שכל אחד מארבעת השלבים עלול להתלוות בסימפטום של דם בצואה, אולם את הכאבים נרגיש במיוחד בשלב האחרון.
אנשים שניזונים מאוכל דל בסיבים, נוטים להתאמץ יותר בזמן פעילות המעיים כיוון שמתקשים בהטלת צואות קטנות וקשות. בתוך כך הם מגבירים באופן מובהק את הלחץ על הבטן, דבר החוסם את החזרה הורידית. בעקבות הלחץ הזה, מוגבר הגודש באגן שעלול להחליש את הורידים, ומכאן – לגרום להיווצרות טחורים.
בעולם המערבי, התפריט לרוב דל בסיבים ולכן בעיות הטחורים נפוצות יותר, לכן המרכיב החשוב ביותר במניעת טחורים הוא מזון עתיר סיבים, שמושך מים ויוצר מסה ג'לטנית בזכותה הצואה רכה יותר, וקלה להטלה. אנו מרגישים זאת לרוב לאחר אכילה של מזון עתיר סיבים, כמו קטניות דוגמת עדשים, קינואה וכד'.
תזונה מסוג זה בשילוב ניקוי רעלים מהגוף תפחית משמעותית את הצורך במאמץ בזמן הטלת הצואה ומכאן את הלחץ התוך בטני.
קיימים צמחי מרפא וכן פירות העשירים בפלבנואידים המומלצים לסובלים מטחורים, ובכלל, לאלה שמעוניינים לשמור על עצמם ולמנוע את המחלה. הפלבנואידים הם חומרי נוגדי חימצון חזקים והם אלה המעניקים לפירות את צבעם. מחקרים רבים מרחבי העולם הוכיחו שהם יעילים במיוחד בחיזוק דפנות כלי הדם.
יש לכם טחורים לא מורכבים? ישיבה בתוך אמבט חם תטפל באופן יעיל ולא פולשני בהם. בנוסף, מומלץ למרוח משחה לטחורים וליטול צמחי מרפא שיסייעו בכיווץ כלי דם ובחיטוי הטחורים והחזרתם למקומם.
צבירים של כלי דם באזור פי הטבעת, שנוצרים מגודש ורידי. הם נפוצים מאוד: על פי ההערכות כמחצית מהאנשים עד גיל 50 סובלים מטחורים בדרגה כלשהי.
מאמץ בהוצאת הצואה וישיבה ממושכת מאיצים את היווצרותם. גורמים נפוצים נוספים: עצירות או שלשולים, הריון, שיעול והקאות, פעילות גופנית מאומצת, לחץ נפשי ובעיות בכלי הדם.
תפריט דל בסיבים הוא הבעיה המרכזית, כי הוא יוצר צואה קטנה וקשה שדורשת מאמץ. עדיף להעדיף מזון עתיר סיבים כמו קטניות, עדשים וקינואה, שמרכך את היציאה ומפחית את הלחץ התוך-בטני.
טחורים קלים עשויים להיעלם כשמסירים את הגורם: מפסיקים להתאמץ ביציאות, אוכלים יותר סיבים ומפחיתים ישיבה ממושכת. בשלבים מתקדמים, כשהטחורים יוצאים ולא נכנסים חזרה, נדרש טיפול.
ארבעה שלבים: טחורים פנימיים לא מורגשים, כאלה שיוצאים ביציאה ונכנסים לבד, כאלה שיוצאים ויש להכניסם ביד, וטחורים שיוצאים ולא ניתן להכניסם. הכאב מורגש בעיקר בשלב האחרון.
בהורדת הלחץ התוך-בטני דרך תזונה עתירת סיבים וניקוי רעלים, ובחיזוק דפנות כלי הדם באמצעות צמחי מרפא מתאימים.
הנה קוד קופון מיוחד עבורך
🎁 30 ₪ הנחה על הרכישה הראשונה
