השמנה והסינדרום המטאבולי

תסמונת מטבולית מתייחסת לנוכחות של מקבץ גורמי סיכון ספציפיים למחלות לב וכלי דם. תסמונת מטבולית מעלה מאוד את הסיכון לפתח סוכרת, מחלות לב, שבץ מוחי או שלושתם. משמעות התנאים הללו היא שגופך עמיד בפני השפעות האינסולין ויש לך דלקת מוגברת בכל גופך.

התסמונת המטבולית

פירושה שיש לך 3 או יותר מחמשת הגורמים הבריאותיים האלה:

השמנת יתר בבטן

פירוש הדבר שיש להיקף מותניים של יותר מ- 35 ס”מ לנשים ויותר מ- 40 ס”מ לגברים.

היקף מותניים מוגבר הוא צורת ההשמנה הקשורה ביותר לתסמונת המטבולית.

לחץ דם גבוה

של 130/80 מ”מ כספית (מילימטר כספית) ומעלה. לחץ דם תקין מוגדר כפחות מ -120 מ”מ כספית עבור לחץ סיסטולי (המספר העליון), ופחות מ -80 מ”מ כספית עבור לחץ דיאסטולי (המספר התחתון).

לחץ דם גבוה קשור מאוד להשמנה. זה נמצא לעתים קרובות אצל אנשים עם עמידות לאינסולין.

רמה גבוהה של גלוקוז בדם בצום

משמעות הדבר היא רמה השווה או גדולה מ- 100 מ”ג לד”ל.

תוספת הסוכר (גלוקוז) בדם עלולה לפגוע בכלי הדם.

רמת טריגליצרידים העולה על 150 מ”ג לד”ל

טריגליצרידים הם סוג של שומן בדם.

אם רמתך גבוהה, יתכן שהגדלת מרבצי השומן על דפנות כלי הדם שלך.

רמת HDL (הכולסטרול ה”טוב”) נמוכה

פחות מ- 40 מ”ג לד”ל לגברים ופחות מ- 50 מ”ג לד”ל לנשים נחשב נמוך.

לרוב האנשים הסובלים מתסמונת מטבולית יש עמידות לאינסולין.

הגוף מייצר אינסולין כדי להעביר סוכר (גלוקוז) לתאים לשימוש כאנרגיה.

השמנה נפוצה אצל אנשים הסובלים מתסמונת מטבולית.

זה מקשה על התאים בגוף להגיב לאינסולין. אם הגוף לא יכול להכין מספיק אינסולין בכדי לעקוף את ההתנגדות, רמת הסוכר בדם עולה.

הדבר גורם לסוכרת סוג 2. תסמונת מטבולית עשויה להיות התחלה להתפתחות סוכרת מסוג 2.

איגוד הלב האמריקני (AHA) העריך כי תסמונת מטבולית בקרוב תהפוך לגורם הסיכון העיקרי למחלות לב וכלי דם, לפני עישון סיגריות.

מומחים חושבים גם כי שיעורי השמנת יתר הולכים וקשורים לשיעורים הגוברים של תסמונת מטבולית.

שמות נוספים לתסמונת מטבולית הם תסמונת דיסמטבולית, מותניים היפר-טריגליצרידימיות, תסמונת עמידות לאינסולין, תסמונת השמנת יתר ותסמונת X.

מה גורם לתסמונת מטבולית?

מכיוון שתסמונת מטבולית ועמידות לאינסולין קשורים קשר הדוק, ספקי שירותי בריאות רבים מאמינים כי עמידות לאינסולין עשויה להיות גורם לתסמונת מטבולית. אך הם לא מצאו קשר ישיר בין שני התנאים. אחרים מאמינים כי שינויים הורמונליים הנגרמים על ידי לחץ כרוני מובילים להשמנת יתר בבטן, לעמידות לאינסולין ולשומנים בדם גבוהים יותר (טריגליצרידים וכולסטרול).

גורמים נוספים העשויים לתרום לתסמונת המטבולית כוללים שינויים גנטיים ביכולתו של האדם לפרק שומנים (שומנים) בדם, גיל מבוגר ובעיות בהפצת שומן בגוף.

מי נמצא בסיכון לתסמונת מטבולית?

גורמי הסיכון הקשורים ביותר לתסמונת המטבולית כוללים:

-גיל. יש סיכוי גבוה יותר שתסמונת מטבולית ככל שאתה מבוגר יותר.
-מוצא אתני. אפריקאים אמריקאים ואמריקאים מקסיקנים נוטים יותר לחלות בתסמונת מטבולית. נשים אפרו-אמריקאיות נוטות לסבול מהתסמונת בכ- 60% יותר מגברים אפרו-אמריקאים.
-מדד מסת הגוף (BMI) גדול מ- 25. ה- BMI הוא מדד לשומן בגוף בהשוואה לגובה ומשקל.
-היסטוריה אישית או משפחתית של סוכרת. נשים שסבלו מסוכרת במהלך ההריון (סוכרת הריון) או אנשים שיש להם בן משפחה עם סוכרת מסוג 2 נמצאים בסיכון גבוה יותר לתסמונת מטבולית.
-עישון
-היסטוריה של שתייה מרובה
-לחץ
-גיל המעבר
-דיאטה עתירת שומן
-אורח חיים יושבני

ניהול אורח חיים

הטיפול כולל בדרך כלל שינויים באורח החיים.

זה אומר לרדת במשקל.

ירידה במשקל מעלה את הכולסטרול HDL (“טוב”) ומורידה את הכולסטרול וה”טריגליצרידים של ה- LDL “.

ירידה במשקל יכולה גם להפחית את הסיכון לסוכרת מסוג 2.

צמצום היקפים, אפילו בכמות צנועה יכולה להוריד את לחץ הדם ולהגביר את הרגישות לאינסולין.

דיאטה, ייעוץ התנהגותי ופעילות גופנית גורמי סיכון נמוכים יותר מאשר דיאטה בפני עצמה.

שינויים אחרים באורח החיים כוללים הפסקת עישון וקיצוץ בכמות האלכוהול שאתה שותה.

דיאטה

שינויים בתזונה חשובים בטיפול בתסמונת מטבולית.

טיפול בתנגודת לאינסולין הוא המפתח לשינוי גורמי סיכון אחרים.

באופן כללי, הדרך הטובה ביותר לטפל בתנגודת לאינסולין היא על ידי ירידה במשקל וקבלת פעילות גופנית רבה יותר.

אתה יכול לעשות זאת על ידי ביצוע הפעולות הבאות:

-כלול מגוון מזונות בתזונה שלך.

-השתמש בשומנים בריאים. שומנים רב בלתי רוויים וחד בלתי רוויים עשויים לעזור לשמור על בריאות לבך.

שומנים בריאים אלה נמצאים באגוזים, זרעים, וסוגים מסוימים של שמנים, כגון זית, חריע וקנולה.

-בחר דגנים מלאים כגון אורז חום ולחם מחיטה מלאה במקום אורז לבן ולחם לבן.

מזונות מלאים עשירים בחומרים מזינים בהשוואה למזונות מעובדים יותר. דגנים מלאים הם בעלי סיבים גבוהים יותר, ולכן הגוף סופג אותם לאט יותר.

הם אינם גורמים לעלייה מהירה באינסולין, העלולה לעורר רעב ותשוקה.

ההנחיות התזונתיות לשנת 2015-2020 של ה- USDA ממליצות שלפחות מחצית מהדגנים שלך יהיו דגנים מלאים.

-לאכול יותר פירות וירקות.

על פי הנחיות התזונה לשנת 2015-2020, אדם בתזונה של 2,000 קלוריות ליום צריך לאכול 2.5 כוסות ירקות ו -2 כוסות פרי ביום.

כמות זו תשתנה בהתאם לכמות הקלוריות הדרושה לכם. הקפידו לבחור מגוון פירות וירקות.

בפירות וירקות שונים יש כמויות וסוגים שונים של חומרים מזינים.

-כשאתם אוכלים בחוץ, קחו חלק מארוחת המסעדה הביתה.

כשאתם אוכלים בחוץ או מזמינים אוכל לקחת, בקשו קופסת בית או הימנעו ממבחר גדול במיוחד כשמזמינים.

מנות במסעדות רבות גדולות מדי לאדם אחד, לכן שקול לשתף מנה ראשונה.

או להזמין מתאבן במקום מנה עיקרית מתפריט המנות.

-קרא בעיון תוויות מזון. שימו לב היטב למספר המנות במוצר ולגודל ההגשה.

אם על התווית כתוב שהמנה היא 150 קלוריות, אך מספר המנות לכל מיכל הוא 3 ואתה אוכל את כל המכל, אתה מקבל 450 קלוריות.

בחר מאכלים דלים בתוספת סוכר.

פעילות גופנית

פעילות גופנית מסייעת לאנשים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר על ידי עזרה לשמור ולהוסיף מסת גוף רזה, או רקמת שריר, תוך כדי ירידה בשומן. זה גם עוזר לך לרדת במשקל מהר יותר מאשר רק להקפיד על תזונה בריאה מכיוון שרקמת השריר שורפת קלוריות מהר יותר.

הליכה היא תרגיל נהדר עבור כמעט כל אחד. התחל לאט בהליכה של 30 דקות מדי יום במשך כמה ימים בשבוע. הוסף בהדרגה עוד זמן כך שאתה הולך במשך תקופות ארוכות יותר ברוב ימות השבוע.
פעילות גופנית מורידה את לחץ הדם ויכולה לסייע במניעת סוכרת מסוג 2. פעילות גופנית עוזרת לך להרגיש טוב יותר רגשית, מפחיתה תיאבון, משפרת את השינה, משפרת את הגמישות ומורידה את כולסטרול ה- LDL.
תוכנית אימונים בסיסית יכולה להיות 150 דקות בשבוע של פעילות מתונה, או 75 דקות בשבוע של פעילות מאומצת. גם את אתה תופס את עצמך כ”פעיל” בעבודה או במשימות היומיום, זה כנראה לא מספיק.השקע זמן נפרד לפעילות גופנית.

צמחי מרפא

צמחי מרפא רבים יכולים לסייע לך לשלוט על הסנדרום המטאבולי ע”י הפחתת התנגדות לאינסולין. צמחים כמו ג’ימנמה וקינמון, ועלי זית, הוכחו כמפחיתי תגובה גליקמית (סוכרית) בדם.

צמחים אלטרטיביים המסייעים בניקוי רעלים מהרקמות עשויים לסייע גם הם: שן ארי, גדילן מצוי ועוד.