מי מאיתנו לא סובל מדי פעם מעייפות, חוסר אנרגיה, קושי להתרכז או איזה כאב ראש קטן בסיומו של יום ארוך?
אך אלו שסובלים מאנמיה חווים את התסמינים האלה לעתים קרובות עד כדי שהדבר פוגם באיכות החיים ובעשייה היומיומית.
אז מה היא אנמיה בעצם?
אנמיה היא שם כולל למחלות בהן רמת ההמוגלובין או מספר תאי הדם האדומים נמוכים מהנורמה.
מכיוון שכדוריות הדם האדומות מכילות המוגלובין, רמה נמוכה שלהם עלולה ליצור בעיות בריאותיות רבות.
ההמוגלובין הינו נשא של החמצן.
תפקידו של ההמוגלובין לדאוג כי חמצן יגיע לכל תא ותא בגופינו ועל כן חוסר תפקוד תקין בתהליך יכול לגרום לשורה ארוכה של סימפטומים הכוללים עייפות וחולשה באברי הגוף.
אנמיה יכולה להיגרם ממספר גורמים עיקריים
- מחסור ב"חומרי בניין" ליצירת כדוריות הדם האדומות: חוסר בברזל, בוויטמין B12 או בחומצה פולית. חסר בוויטמין B12 נפוץ בקרב קשישים ובקרב צמחונים וטבעונים. לא מספיק חומצה פולית נפוץ בקרב מי שאינם צורכים מספיק פירות וירקות טריים כמו גם צריכה מוגברת של אלכוהול.
- מחלות דלקתיות רבות מלוות באנמיה עקב שילוב של שלושה גורמים: ייצור מופחת של כדוריות דם אדומות, תוחלת חיים קצרה מהרגיל של כדוריות הדם האדומות וירידה בזמינות הברזל שמשמש ליצירת כדוריות הדם האדומות.
- מחלה ויראלית כגון שפעת או וירוס בגרון עלולה לגרום לאנמיה זמנית ולשינויים נוספים בספירת הדם.
- מחלות אנדוקריניות שונות : למשל, הפרעות בבלוטת התריס, עלולות לגרום לאנמיה.
- אי ספיקת כליות מתקדמת מלווה לרוב באנמיה כיוון שיש פגיעה ביצירת ההורמון אריתרופויטין.
- תרופות שונות פוגעות בייצור של תאי דם אדומים – למשל תרופות כימותרפיות שמדכאות את מוח העצם (שתפקידו לייצר את כל סוגי התאים בגוף, כולל תאי דם )
- מחלות של מוח העצם – כולל מחלות המטולוגיות ואונקולוגיות שונות – פוגעות בייצור של תאי דם אדומים.
- מחלות תורשתיות כגון תלסמיה, אנמיה חרמשית ומחסור באנזים G6PD עלולות לגרום לאנמיה. תלסמיה ואנמיה חרמשית גורמות להיווצרות של המוגלובין לא תקין ועקב כך להיווצרות כדוריות דם אדומות לא תקינות. במקרה של מחסור באנזים G6PD הכדוריות תקינות, אך אורך חייהן קצר מהרגיל.
- אנמיה המוליטית היא מחלה אוטואימונית שבה כדוריות הדם האדומות נהרסות במהירות גדולה מהרגיל: הגוף תוקף "בטעות" את כדוריות הדם האדומות והורס אותן.
- הריון הוא גורם סיכון להתפתחות אנמיה. בדרך כלל צפויה ירידה קלה מאוד בערכי ההמוגלובין, אך לעיתים יורדים ערכי ההמוגלובין באופן משמעותי.
עם כל כך הרבה סוגים, סיבות ושמות שונים… איך מאבחנים?!
אנמיה אינה מחלה אלא תסמין שמתלווה למחלות רבות ומגוונות. לעיתים היא בין התסמינים הראשונים של מחלה שהולכת ומתפתחת. לכן כאשר מתגלה אנמיה בבדיקות מעבדה, חשוב מאוד לברר את סיבותיה.
יש כמה בדיקות שמאפשרות לגלות אנמיה:
- ספירת כדוריות דם אדומות (ערכי הנורמה: 4.5 עד 5.3 מיליון כדוריות במיקרוליטר).
- ספירת המוגלובין (ערכי הנורמה: נשים – 12 עד 16 מיליגרם לדציליטר; גברים – 13.5 עד 18 מיליגרם לדציליטר).
- בדיקת המטוקריט, שממנה ניתן ללמוד מהו הנפח של כדוריות הדם האדומות בתוך כלל נוזל הדם (ערכי הנורמה: גברים – 37% עד 54%, נשים – 33% עד 47%).
על מנת לתת את הטיפול ההולם לאנמיה יש לברר את מקורה:
בירור הסיבות לאנמיה מתחיל בשיחה עם הנבדק ונמשך בבדיקות נוספות בעת הצורך.
הפרטים שחשובים במיוחד לרופא הם:
ההיסטוריה הרפואית של הנבדק
בני משפחה נוספים שלו סבלו או סובלים מאנמיה
חברי משפחתו סובלים או סבלו מגידולים במערכת העיכול או ממחלות אחרות של מערכת העיכול
הופיעו באחרונה שלשולים, עצירות או צואה שחורה
הנבדק הוא צמחוני או טבעוני
הוא סובל גם מירידה במשקל, מחום, מכאבי מפרקים או מכאבי בטן.
בנוסף, אם מדובר באישה חשוב לברר אם היא סובלת מדימום וסתי מוגבר או מבעיה גינקולוגית אחרת וכן כמה הריונות ולידות היא עברה.
בהתאם לחשד הקליני יפנה הרופא את הנבדק לבדיקות נוספות.
כעת, לאחר שהבנו את ההבדלים בין הסוגים ומצאנו את מקור האנמיה, האם ניתן לטפל בה באופן טבעי?
במידה והאנמיה נוצרה מחוסר ברזל, חומצה פולית או B12 –רצוי לבצע קודם כל בדיקת דם/ בדיקת מחלות רקע על מנת לוודא שלא מדובר בבעיית ספיגה משהו חמור יותר .
כשאין בעיה אקוטית, ניתן לבחור בתוסף איכותי בהתאם לאבחנה, שימלא את החוסרים שנוצרו.
חשוב לציין כי בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים מעידים על קשר ישיר בין אנמיה מחוסר ברזל לבין אנמיה מחוסר ויטמין B12.
מתוצאות המחקרים הללו עולה שהשילוב בין B12 וברזל הוא חיוני ואף הכרחי, הן לנטילה מניעתית במצבים מסוימים, והן לטיפול בתסמינים על רקע אנמיה שנוצרה.
זה תקף בעיקר עבור אותן קבוצות באוכלוסייה שנמצאות ברמת סיכון גבוהה, כגון נשים הרות, צמחונים וטבעונים, ספורטאים ובגילאים המבוגרים, החל מגיל 60 ואילך.
כלומר, במסגרת טיפול באנמיה כדאי פשוט ליטול את שני התוספים במשולב.
בנוסף מומלץ לשים דגש על תזונה איכותית יותר המשלבת מזונות עשירים בברזל חומצה פולית ו- B12 לספיגה מיטבית בגוף:
מזונות עשירים בכלורופיל כגון ספירולינה ועלים ירוקים, ענבים אדומים, אוכמניות ופטל שחור, מולסה, אצות.
מזונות המכילים -B12 בשר אדום ,ביצים ומוצרי חלב. מוצרים מהחי רצוי לצרוך בכמות מועטת ובאיכות טובה.
חלבון מלא המחזק את הדם ניתן לקבל ממזונות הבאים מהחי או משילוב של דגנים וקטניות, או קטניות ואגוזים וגרעינים.
חומצה פולית נמצאת בשמרים, ירקות עליים, קטניות, אגוזים, כבד. (חומצה פולית נהרסת בבישול ממושך.)
ברזל בכמות גדולה יחסית נמצאת במזונות –
כבד, בשר, חלמון ביצה, דגנים מלאים, קטניות סויה, עלים ירוקים כהים, אצות, נבט חיטה, מולסה, משמש, שזיפים מיובשים, צימוקים, אגוזים, צנוברים, פיסטוק, חילבה, גרעיני דלעת, זרעי חמניות , טחינה.
ויטמין C עוזר בספיגת ברזל ונמצא בעקר במזון מהצומח-
פרי הדר, תותים, מלון, גויאבה, אננס, פלפל, עגבנייה, כרוב, כרובית, ברוקולי, תפוח אדמה, סלרי, לפת, קיווי ופטרוזיליה.
פרות יבשים שחורים, כתומים ואדומים.
רוצים לקבל עושר תזונתי כזה ממקור אחד יחיד ומיוחד? הכנסו למאמר שכתבנו בנושא המורינגה!