נגיפי הפפילומה הם נגיפי DNA‏. ישנם נגיפים שמדביקים רק בני אדם (כמו נגיף הפפילומה האנושי), ואחרים מדביקים בעלי חיים אחרים.

ישנם כ-215 זנים הנבדלים זה מזה בלפחות 10 אחוזים מרצף הנוקליאוטידים של HPV, שחלקם מזהמי עור וחלק אחר מזהם ריריות.

רקע נוסף על פפילומה

נגיף הפפילומה האנושי הוא בעל קופסית, אך ללא מעטפת.

הוא מכיל גנום (Genome) מעגלי בעל שמונה גנים, המקדדים לשני חלבונים, אשר בתנאים מסוימים, יכולים להביא להתמרה ממארת של הרקמה אותה הם מזהמים.

אופן השכפול של הנגיף קשורה לסוג התא אותו הוא מזהם.

בצוואר הרחם, תאי הבסיס הם התאים הפעילים והם "מבשילים" כלפי מעלה.

הנגיף מזהם את תאי הבסיס, אליהם הוא מגיע דרך שריטות מזעריות בדפנות התאים ולבסוף, בתאים השטחיים ביותר הנגיף משתכפל ומתרבה.

רוב זיהומי HPV חולפים תוך 12 חודשים מההדבקה.

עם זאת, זיהומי HPV על ידי זנים בעלי סיכון גבוה הנותרים ברקמה מעבר לשנה, עלולים לגרום להתפתחות נגעים טרום סרטניים או סרטן.

איך נדבקים בפפילומה?

HPV עובר ביחסי מין. מאחר שהנגיף עובר גם באמצעות מגע ידני ולא רק ביחסי מין מלאים, שימוש בקונדום לא מונע הידבקות.

למעלה ממחצית האנשים שפעילים מינית ידבקו בווירוס לפחות פעם אחת בחייהם.

במרבית המקרים, ההידבקות לא תלווה בתסמינים כלשהם ותעבור באופן ספונטני.

עם זאת, במקרים אחרים, ההדבקה ב-HPV עלולה להוביל להתפתחות של יבלות (קנדילומות) באיברי המין, לגידולים טרום סרטניים ואף להתפתחות של מחלת הסרטן, בעיקר סרטן צוואר הרחם, סרטן הרקטום, סרטן פי הטבעת וסרטן הלוע.

ממה מורכב שלב האבחון?

במקרה של הופעת יבלות, רופא יכול לאבחן את המחלה על סמך בדיקת גופנית, באמצעות מריחת חומצה על פני היבלת או באמצעות דגימה מהיבלת בהרדמה מקומית.

אצל נשים נהוג לבצע בדיקת פאפ (PAP), הכרוכה בלקיחת משטח תאים מצוואר הרחם כדי לבחון האם קיימים שינויים במבנה התאים באזור זה ולמנוע התפתחות של תאים סרטניים.

באמצעות בדיקה זו ניתן גם לאבחן ולזהות את סוג הנגיף והאם הוא זן מסוכן המעלה את הסיכון להתפתחות של תאים סרטניים.

איך מטפלים?

במידה ויש הופעה של יבלות, הטיפול משתנה בהתאם לגודל ולמספר היבלות.

שני הטיפולים המקובלים כיום ביבלות הם באמצעות מריחת תכשירים על היבלות או באמצעות הסרה כירורגית שלהן, לרוב בהרדמה מקומית.

לעיתים משלבים בין שני הטיפולים. קיים כיום טיפול מונע באמצעות חיסון נגד נגיף הפפילומה.

ישנם שני סוגים של חיסונים שמטרתם למנוע הידבקות בנגיף.

ושאלת השאלות, האם לטבע יש יכולת לעזור לנו?

התשובה היא כן!

למעשה קיימים צמחי מרפא אשר מחזקים ומשפעלים מערכת חיסון כך שהגוף עצמו נלחם בנגיף באמצעות ייצור נוגדנים.

בנוסף קיימים צמחי מרפא בעלי פעילות אנטי וירלית אשר יכולים לתרום משמעותית ולמקסם את התהליך הטיפולי.

ריכזנו עבורכם כמה 'כוכבים' אשר מצטיינים בפעילות נוגדת דלקת, משפרת מערכת חיסון לטיפול בנגיף הפפילומה:

Uncaria tomentosa
ציפורני החתול הוא צמח המגיע מהאמזונס. נוגדי החימצון הרבים שלו, מסייעים בויסות מרכיבי חיסון, ולכן משמשים כאנטי דלקתיים ברקמה.

עשוי לסייע במניעת שכפול והתרבות וירוסים שונים ביניהם וירוס הפפילומה.

Forsythia suspense
צמח סיני בעל תכונות אנטי ויראליות ואנטי דלקתיות

Lonicera japonica
צמח עדין המגביר תגובה חיסונית שנפגעה כתוצאה מדיכאון.

בעל אפקט מגן על תאי כבד ותכונות אנטיבקטריאליות, אנטי-ויראליות, שיתון וטיהור. הוא משמש גם להפחתת חום.

Andrographis paniculata
צמח הודי מפורסם ומריר אשר מסייע לשיפור תפקודי מערכת החיסון, בעל פעילות נוגדת גידולים ממאירים וסרטן כמו גם פעילות נוגדת דלקת.