"תשמע, זה סיפור מטורף", אומרת לי שרית בפתיחת שיחתנו.
אנו נפגשים בבית קפה שקט בשכונה במרכז הארץ.
שרית היא אישה רזה ומטופחת, וניכר שהיא אוהבת להתלבש טיפ-טופ ולהיראות מצוין גם בסיטואציות שגרתיות.
היא מספרת לי שלאחרונה חגגה יום הולדת 36, היא פרודה ויש לה שתי בנות קטנות. "הייתה לי נפיחות קטנה בבטן, מזה הכל התחיל", מספרת שרית בעודה לוגמת מהקפה שהזמינה.
"התעלמתי, אתה יודע. אני לא טיפוס שמתרגש מדברים כאלו. בדרך כלל תופעות שונות באות ועוברות מעצמן תוך יום-יומיים. אבל לא הפעם, לצערי".
אני מסתקרן. "זה היה אחרי הלידה של הבת הקטנה שלך?", אני שואל.
"ממש לא. הנפיחות התחילה להציק לי בערך שנה אחרי הלידה", היא עונה. "הרגשתי מלאה, מעוגלת – והתחושה הזו לא עזבה אותי. זה לא היה קשור לזמני ארוחות, וגם לא לסוג הדברים שאכלתי. התחושה המבאסת והכבדה הזו פשוט התחילה ללוות אותי כל הזמן, ולא ידעתי מה קורה לי. הרגשתי כאב וחוסר נוחות שלא עזבו אותי". שרית משפילה עיניים. "בוקר אחד, הבאתי את הבת הגדולה שלי לגן, ואמא אחרת שאלה אותי אם אני שוב בהיריון. אתה קולט?! הנפיחות בבטן שלי הייתה כזו מורגשת עד שאנשים כבר הסתכלו והתחילו לשאול את עצמם שאלות. איזה פאדיחות. החלטתי ללכת לרופאת המשפחה שלי כבר באותו היום".
"רופאת משפחה זה מעולה", אני אומר. "היא בטח יכולה לדעת מיד מה הבעיה". הפעם, שרית מגחכת: "שטויות במיץ. התחלתי עם הרופאה תהליך שארך בערך שלושה חודשים של בדיקות מכל הסוגים והמינים. פה הסיפור מתחיל להיות משוגע – אחרי כמה בדיקות פשוטות שעשיתי, רופאת המשפחה שלחה אותי לבדיקות מיוחדות כדי לשלול מחלות קשות ואיומות. כבר נכנסתי בעצמי לחרדות ולסרטים. למזלי, בבדיקות האלו לא מצאו כלום. בשלב הזה, החלטתי לתת פייט – לא לקבל את המציאות כפי שהיא. לא רציתי לחיות עם הנפיחות המוזרה הזו, לא רציתי להרגיש כבדה ועייפה כל הזמן. התחלתי לנסות דברים בעצמי. שיניתי תזונה, אחרי זה הלכתי על דיאטה קיצונית. בהמשך עשיתי ספורט בלי הפסקה, נון-סטופ". "וזה עזר?", אני שואל. שרית עוצמת את עיניה ומנידה בראשה, ואני מבין שלא עזר כלום.
"הרופאים אמרו לי שאין מה לעשות. הם טענו שיש לי מעי רגיז. זה שם כולל להפרעה נפוצה, המתארת מספר סימפטומים שונים במערכת העיכול – כמו נפיחות, התכווצויות, כאבים, שלשול ועצירות לסירוגין". אבל אני לא קיבלתי את ההגדרה. לתסמונת מעי רגיז על פניו אין פתרון חד-משמעתי, ואני הייתי חייבת פתרון, ומיד. לא יכולתי להמשיך במצב שלי. כשהבטן נפוחה, הייתי ממש אדם אחר. לא רק יותר כבדה וכאובה, אלא גם עצבנית, מודאגת. כבר לא הכרתי את עצמי".
"החלטתי לחקור לבד את כל הנושא של נפיחויות בבטן. קראתי הרבה. הבנתי שנפיחות יכולה להיגרם מכל מיני סיבות – החל ממקרים בהם הקיבה רגישה לסוגי מאכלים מסוימים ולא מפרקת אותם היטב, עבור בבעיות של עצירות, תגובה אפשרית לסטרס ומתח נפשי. במקרים אחרים, נפיחות בבטן היא תוצאה של ריבוי בקטריות בקיבה, או מצב שקשור לחיידק ספציפי בשם הליקובקטר פילורי. למדתי גם שלפעמים נפיחות בבטן נגרמת בגלל דיס-פפסיה, זה מצב בו הקיבה לא מפרישה מספיק מיצי קיבה ואנזימים כדי לפרק את המזון, פירוק ראשוני".
"וואו, נראה שממש נהיית מומחית", אני מתרשם. "כן, אבל מה זה עזר לי?", אומרת שרית, ופוקחת עיניים במחווה של ייאוש. "אתה לא מבין, הנפיחות פשוט לא עזבה. 5 חודשים של סיוט". "הרופאים רשמו לי אנטיביוטיקה, ואחר כן ניסו כדורים סותרי-חומצה – לוסק, אומפרדקס, נקסיום. ניסיתי הכל, ושום דבר לא עזר. להפך, נטילת כמויות גדולות של אנטיביוטיקה היא לכשעצמו לפעמים דבר לא רצוי. הייתי כבר על-הקצה, כמו שאומרים. לא ידעתי מאין יבוא עזרי. לא ידעתי למה הנפיחות הנוראית הזו בכלל נפלה עליי. יצא לי החשק לאכול, יצא לי החשק לעשות דברים עם הבנות שלי, ויתרתי על חיי חברה. ראש בקיר. סיוט. אין דרך אחרת לתאר את המסלול הזה שעברתי".
אני מסתכל שוב על שרית. עוגת ריבת-חלב שהזמינה קודם, הגיעה לשולחן שלנו – ועכשיו היא אוכלת ממנה בהנאה. היא הצליחה לצאת מהסיוט שלה, אני חושב לעצמי. "היה רגע של מפנה בסיפור שלך", אני אומר בקול. שרית מחייכת. "ועוד איך שהיה. ומה שמטורף הוא שהפתרון היה לי מתחת לאף כל הזמן. מסתבר שבאותו שבוע שבו הלכתי לרופאת המשפחה בפעם הראשונה והתלוננתי על הנפיחות, ממש באותו השבוע – חברה המליצה לי לנסות צמחי מרפא, שמסייעים להתמודד עם נפיחות בבטן. החברה אמרה לי שזה פתרון מדהים וטבעי, שמשפר את המצב תוך ימים ספורים. אבל לי זה נשמע לי יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי, ופשוט שכחתי את זה. לא להאמין!! לקח לי 5 חודשים של סבל עד ששמעתי המלצות מעוד אנשים, והחלטתי לנסות. יו, אם הייתי קצת יותר מהירה… כמה שבועות של תסכול וכאב הייתי חוסכת לעצמי. אתה קולט בכלל? הפתרון היה שם כל הזמן, ולא ניסיתי".
"זה משוגע", אני אומר לשרית. "תספרי מה בדיוק הפתרון הזה, איך זה עבד?"
שרית שוב מחייכת. "באופן אישי, התרופות שקיבלתי לפני כן מהרופא עזרו לי רק בקטנה, אבל הנפיחות בבטן המשיכה. לא יצאתי מזה, עד שהבנתי שהגוף שלי חייב פתרון חלופי, טבעי. כשאני חושבת על זה, לא סתם הרפואה הטבעית כל כך משגשגת היום. אנשים מבינים את היתרונות והיכולות של הצמחים והחומרים הטבעיים. חזרתי תוך זמן קצר להיות עצמי. כמו שרית של פעם, בלי נפיחויות. זה לגמרי עמד במבחן התוצאה".
"רפואת הצמחים המסורתית היא רפואת טעמים", מסבירה שרית. "כידוע, יש 5 טעמים. שניים מהם – הטעם המר והטעם החריף – יכולים לסייע לנו לשלוט על רמה תקינה של החיידק בקיבה, ולאזן את החומציות שלה. צמחי מרפא רבים מכילים את הטעם המר והחריף, ככה הם יכולים לסייע לאזן את חומציות הקיבה, ולשקם ביעילות את האיזון שבין אוכלוסיית חיידקי המעיים. במילים פשוטות, צמחי מרפא מסוימים יכולים לסדר את הבלגן בבטן, ולחסל נפיחויות קשות. אבל חשוב להגיד, שכאשר צורכים צמחי מרפא בעלי טעמים חזקים, צריך לעשות את זה בשילוב עם צמחים תומכים, מתקתקים, שהם גם משקמי רקמות".
"אלופה!" אני אומר. "הפכת למומחית". שרית שוב צוחקת. "אני? אלופה? צמחי מרפא הם האלופים מבחינתי. רפואת הצמחים הייתה בשימוש לפני אלפי שנים, ובכל מקום בעולם הצליחו לשפר איכות חיים של אנשים, והנה גם פה בישראל. אני פשוט נפעמת מהיכולת של תמציות הצמחים לעזור."
"אה, שרית, מותק – לך כבר אין נפיחות בטן כרונית, במקרה ושכחת", אני מציין בחיוך רחב. "אשכרה", היא עונה. "שכחתי שאני כבר אחרי זה. לא ייאמן".
אם גם אתם מרגישים שמערכת העיכול לא מאוזנת והבטן נפוחה. למה לסבול? הערכה לעיכול של OliMed
היא טבעית לחלוטין על טהרת צמחי המרפא. היא נקראת Feel Free והיא תסייע לכם להתגבר על בעיות העיכול שלכם, בזמן קצר, וללא תופעות לוואי!
הפתרון ממש בהישג יד: